עדיין דופקים: הכאסח של "קילר הלוהטת"

לא בכל יום מודפס כאן פריט אספנים של ממש על גבי דיסק.
ההוצאה המחודשת ל-"קילר הלוהטת" היא אולי המפתיעה והחסכונית ביותר מאז אלבומם של "עוזי והסגנונות"; עותק התקליט המקורי של הלהקה מוצע למכירה, נכון לכתיבת שורות אלו, ב-"האוזן השלישית" בת"א, תמורת 800 שקלים. "קילר הלוהטת" פעלה בעיקר מתחילתן ועד אמצע שנות השמונים, תקופה בה עתידן של להקות רוק מקומיות נראה אבוד מראש. חדורים ברצון כנה להרעיש, לקומם ולכבוש, חברי הלהקה לא התייחסו לכך כגזרת גורל, אלא כהזדמנות ללכת רחוק יותר. ולא פעם, כמו במקרה זה, מה שנתפס כשערורייתי בעבר, מתקבל כמובן מאליו כיום. דיסק הבונוס הנדיב בהוצאה המחודשת מכיל 15 שירים משלל גלגוליה, אך לא כל הקלטות הלהקה נמצאות בו. "אני מת על פנינה רוזנבלום", ו-"חמש דקות" נותרו בחוץ, לטובת הקאבר ל-"חנהל'ה התבלבלה" (במקור, "צלילי העוד"), ו-"דיסנילנד לא מחכה לי" שיצאו ב-1992. במקום זאת, התוספות מציעות ביצועים עדכניים לשירי העבר וגם כמה חדשים של "קילר הלוהטת" בליווי "יוסלס איי.די.", שיתוף פעולה המוכיח את השפעתה על מבחר להקות תיכון קלאסיות נוספות שהוקמו אחריה בישראל, מ-"זקני צפת", "קרח 9" והלאה.

מלבד ההילה המקובלת סביב כל אלבום נדיר והנצחת הבסיסטית על-ידי "מוניקה סקס" הנושאת את שמה, סולן הלהקה, יורם מארק-רייך, עיתונאי ותיק, שימש כדובר הרהוט מטעמה במשך שנים, והנציח אותה גם בתקופות פעילות פחות. לפרטי פרטים, נהג לשאוב הוא את הקוראים לסצנת המוזיקה החיפאית ש-"קילר הלוהטת" נכללה בה תחילה, וכל שינוי קטנטן בהרכבה תפס כדרמה גדולה, רבת משמעות. כמו כל סולן להקת רוק הגון, מארק-רייך נסחף לעתים באמירותיו; בעבר הכריז כי, "הפאנקיסטים ראו בנו בוגדים, הרוקיסטים פחדו מאיתנו", וש-"קילר הלוהטת" היא "כנראה להקת האינדי הראשונה בארץ" ובו בעת, התוודה כי חבריה "ידעו שאין סיכוי שהרדיו ישדר את השירים כפי שהם, ולכן הקליטו גרסאות-רדיו מרוככות".
















שירה הידוע ביותר, שבכל זאת נשמע מעל גלי האתר, היה "אני רוצה להיות ראש הממשלה". כקריצה לא מבוטלת להמנון הדומה של אליס קופר, "Elected", השיר הציג פוליטקאי שאפתן שיעשה ככל שביכולתו לבגוד ברצון בוחריו. "קילר הלוהטת" המשיכה לעטוף עצמה ב-"Shock Value" כמיטב יכולתה. מארק-רייך נשבע שהשיר "עיר של בתולות" לא נכתב על חיפה, ואת עטיפת אלבומם היחיד, "דופקים את הלבנים", מעטר ישבן של אחד הקורבנות הפוטנציאליים. למעשה, "קילר הלוהטת" יצרה בתבנית שה-"ראמונס" יצקו: חבורה של פושטקים טובי לב, שמתחת לחזותם הלכאורה מאיימת, מסתתרים מעריצים גדולים של שירי הפופ המושלמים, ומנסים לכתוב אותם, בדרכם שלהם. במיטבם, עם "עבד של רוק'נ'רול", "הלילה עוד לא עבר", ו-"היא כה סקסית", הם לא היו רחוקים מכך.