לעולם לא תנגן לבד: שלמה גרוניך בהופעה

את שלמה (רוזה מרציפן) גרוניך, קשה לזהות השבוע, ומי שיסתמך על תמונת-השער שלנו - לא יכיר אותו. מאחר והוא משרת עדיין כחייל חובה בצה"ל, נאלץ שלמה להכנע לדרישות מפקדיו- והסתפר.

מתוך "מה הולך ועם מי?", מדור הרכילות של "להיטון", נובמבר 1971

גם אמש, ב-לבונטין 7, היה קשה מעט לזהותו. בטרם התיישב ליד הפסנתר, גרוניך נותר באפלה וחלק מהקהל לא הבחין כי הוא עומד בצד. כשהשתתקו הנוכחים, התקדם לאיטו לעבר הבמה, שעה שניגן באורגן פה (מלודי הורן, בלעז). כשסיים, המשיך לעוד קטע אינסטרומנטלי בפסנתר. זהו אירוע די נדיר לצפות בו לבדו על הבמה. גרוניך ממשיך בסיבוב הופעות נוסף ל-”מאחורי הצלילים” עם מתי כספי ונשותיהם, וגם במופע עם ליאוניד פטשקה. כמבצע קבוע בפסטיבל "הפסנתר", הספיק להופיע עם שלישיית “מה קשור” ובערב מחווה שהוקדש לו שם; ואף הגיח בקדם אירוויזיון 2006, עם לובנה סלאמה.

לכן מתבקש כי יופק יותר מהופעת סולו שלמה שכזו. אך גם כאן, גרוניך לא היה לחלוטין לבדו; אשתו, מיכל אדלר, ניגנה במפוחית בסוף ההופעה, ותפקיד ליווי מרכזי מילא הקהל, שהונחה פעמים רבות לשיר עמו. הדבר נעשה, בעיקר, ממקום מושבם של האנשים, ובמהלך "שיר אהבה טרי", אף נפתח מיקרופון על הבמה עצמה. (ארבעה אמיצים עטו על ההזדמנות). הציפייה שהקהל ירבה ללוות אותו הכתיבה סדר שירים מרוסן וצפוי.



תמונת השער המדוברת. רס"ר המשמעת ממתין

יוצאי דופן היו שני שירים מתוך "אמריקה", יצירה שנכתבה ע"י יורם פורת בהשראת קפקא. ניתן לשמוע את גלגולה הראשון, כתסכית ב-גלי-צה"ל, במהדורה המחודשת של אלבום הבכורה של גרוניך, "למה לא סיפרת לי?". כמו כן, זוג שירים חדשים בוצעו; הראוי לציון יותר, לקוח מתוך אלבום הפיוטים שלו. בשונה מאלבומים דומים ששטפו את השוק המקומי לאחרונה, גרוניך נשמע אמין בזמירת מקורות. ניתן להתייחס ללא הסחות למעלה האמנותית שבדבר, מאחר והאלבום אינו חלק מחזרה בתשובה כללית של האמן (עובדה שבוודאי תרמה לסיקור תקשורתי כמעט אפסי של הפרויקט). בנוסף, גרוניך כבר שר תפילות, כגון "אבינו מלכנו" ו-"אלי אתה", ורבות מקריאות הביניים המאולתרות שהוא נוהג לשרבב בכל שיריו, במילא מזכירות זעקות חזן נלהב ומיוסר.

גרוניך, מצדו, מייחס את מקור השפעת הניגון היהודי להפטרת בר המצווה שלו. בחיבה, סיפר כיצד העיבוד שהכין אז הפתיע את זקני בית הכנסת בחדרה. הוא החל לבצע את ההפטרה ההיא, ללא ליווי, אך הפלאשבק המקסים נקטע באכזריות בעקבות צלצול טורדני של מכשיר נייד. הפתעה נעימה מזאת התרחשה מאוחר יותר, בזמן "רוזה מרציפן", עלה לבמה שלומי שבן. הוא החליף את גרוניך בנגינה ובשירה, כאשר האחרון מדי פעם מלווה אותו בקולות ובאורגן פה. שיא הביצוע, ושל הערב כולו, היה כאשר ניגנו יחדיו בפסנתר. גם אלו שסברו תחילה, כי שבן הוא עוד מתנדב מתוך הקהל, התרשמו מאוד. גרוניך הבין את הלך הרוחות והזמין אותו לשיר נוסף, הפעם מתוך הרפרטואר של שבן עצמו. "הפסנתר רותח", החמיא לו גרוניך כשחזר אחר כך לגעת בקלידים. בכדי ששוב הוא יעלה באש, כמו בשנים הגדולות של גרוניך, צריכים השניים להופיע ערב שלם במשותף.

שלמה גרוניך, "מאז ועד היום", לבונטין 7, 6.8.09

רשימת השירים: טרנזישן/ פתח לי שער/ I Try To Open My Eyes/ אל נא תלך/ שיר אהבה טרי/ נואיבה/ ציור/ אילו פינו מלא שירה קיים/ Spring/ רוזה מרציפן (עם שלומי שבן)/ דניאלה (שלומי שבן)/ הזמן עובר/ בין הצללים/ נדודי שינה/ שירים פשוטים/ סימפטיה (עם מיכל אדלר) הדרן: רעמסס