לטיוטה מצורפת הבהרה כי פרסומה בא כמחווה ל-ישראל פוליאקוב המנוח. ביחס לשאר המחוות האפשריות, ודאי שפרסום זה הוא לא קל או שגרתי; ועל כך יש לברך. נקודת המוצא של סרט ההמשך כבר נחשפה במספר כתבות: 30 שנה חלפו, ו-ויקטור חסון מקיץ מתרדמת. טיפין טיפין, הוא למד עד כמה השתנתה המדינה מרסיסי מידע ששאר הדמויות חולקות עימו. אך הגראנד פינאלה היא יציאתו הממשית לעולם החיצון, כאשר הוא שר בתוגה שיר חדש, "30 שנה לך תזכור".
הגשש החיוור. בחליפות של האיומים
הזכרון הוא בוודאי לא נקודה חלשה אצל קהל הצופים הישראלי, בכל הנוגע ל-"גבעת חלפון אינה עונה". אך בכל זאת, תסריט ההמשך רווי פלשבקים, לקטעים ממשיים מן הסרט הראשון, וגם לסצנות שחוזרות לתקופת העלילה המקורית. חלק ניכר מקסמה של "גבעת חלפון" היה בהוצאת גיבוריה מסביבתם השגרתית, לחופש המוזר והארעי בקו הגבול. בתסריט ההמשך, הם לכודים במבנה אחד, ומוקפים בדמויות של רוסים וערבים; אלו מתוארים באמצעות יחסי אדונות, וסטריאוטיפים מביכים. זהו ניגוד מצער לעומת ההומניזציה של האויב המצרי בסרט המקורי; שהייתו של חסון בשבי סיפקה כמה מרגעיו היפים שבו. חוסר הטעם בגרסה החדשה אף מגיח בהערות מיותרות על רצח רבין, ומצבו הרפואי של אריאל שרון.
מבחינת הליהוק, דמויות המשנה הידועות נכללות גם בסרט ההמשך- שפרה, "ג'חנון" ו-יעלי. הדמויות החדשות בעלות הפוטנציאל הרב ביותר הן דור הילדים של המשפחה; אך תפקידיהם של בן סרג'יו ו-שפרה ובנם של יעלי ו-"ג'ינג'י" הם שוליים ביותר. הפיכת הילדים לדמויות הראשיות הייתה מעניקה זווית קומית מעניינת לתיאור השינוים במדינה. עוד שינוי, שכנראה לא נלקח בחשבון, הוא החלפת התסריטאי והבמאי. סרט המשך פרי יצירתם של צעירים יותר שגדלו על "הגשש החיוור"- ואולי בכלל עדיף מידי אלו שלא!- יכול היה לסמן באמת את החותם שהשאירה השלישייה, ולהימנע מהפקה שתדמה לסרט ביתי מושקע עם חברים ותיקים. בחוברת התסריט נטען כי רק מותו בטרם עת של פוליאקוב מנע את השלמת הסרט, כפי שהתגבש.
ירידת קרנה של "הגשש החיוור" לצד השינויים מרחיקי הלכת בשוק הבידור הישראלי הם עניינים סבוכים ודרמטיים מאין כמוהם. הסדרה התיעודית "פשנל" היטיבה לתאר זאת. סרט עלילתי בנושא יכול לרתק במידה שווה (וגם "לחפות" באופן מעשי על חסרונו של פוליאקוב). הכיוון שאליו התקדם "גבעת חלפון אינה עונה 2", היה הופך את הסאגה לעצובה יותר.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה