המחוות הידועות: הזמנה נוספת לחתונה לבנה

לאחרונה, יצא הסינגל הראשון מתוך "הדרכים הידועות", מתוך אלבום מחווה ליצירתו של שלום חנוך, "חתונה לבנה". כידוע, חנוך אחראי לאין ספור קלאסיקות ואלבומים חשובים. איש לא היה מתפלא אם הייתה נערכת מחווה דומה ל-"שבלול", "סוף עונת התפוזים", "אדם בתוך עצמו" או "מחכים למשיח". אם כן, מדוע דווקא "חתונה לבנה"?

אלבום זה, שיצא ב-1981, נבע בעקבות פרידה אישית ועסק בה, אך גם סימן פרידה מקצועית. שנתיים קודם לכן, הופיע עם אריק איינשטיין בסיבוב הופעות משותף ואחרון. היה ברור אז כי חנוך איננו עוד רק ילד הפלא של המוזיקה הישראלית אשר איינשטיין טיפח, והוא עומד בכוחות עצמו. יתרה מכך, הקהל רצה לראות אותו לבדו, אך לא היה מוכן לסטירת הלחי המצלצלת שחש שקיבל ממנו עם הוצאת "חתונה לבנה".

קולו השתנה לחלוטין ולצמיתות באלבום זה, והיה לצרוד ומחוספס. מילות השירים היו אישיות ביותר, תוך התייחסות לגירושיו הטריים דאז. בנוסף, חנוך החל להשחיז טקסטים פוליטיים ביקורתיים הנוגעים ישירות לממסד הישראלי ואורחות חיינו כאן ("כסף", "שחרר אותי"), תוך הדגשת הפרט הכלוא בתוך המוסכמות המדכאות.

עטיפת האלבום המקורי. ללא קייטרינג או כלה.

גם מבחינת הפקה, “חתונה לבנה” לא היה אלבום שגרתי. ברוב האלבומים הישראליים משתתפת קבוצת נגנים מצומצמת מאוד וקבועה. הצליל השונה שהביאו עימן הקלטות והופעות “חתונה לבנה” באו בעקבות מצעד אין-סופי של מיטב הנגנים, אז וכיום, שהתחלפו ביניהם: מיקי שביב, אהרל’ה קמינסקי, גיל דור, ירוסלב יעקובוביץ’, מאיר ישראל, משה לוי, אלונה טוראל, ו-ז’אן פול זימבריס. בנוסף, שרו לצידם שתי זמרות נפלאות, מבעלות הקריירות המפוספסות ביותר בארץ: מזי כהן ו-דפנה ארמוני.

מאז "חתונה לבנה", נכתבו עוד אלבומים העוסקים ברובם במערכות יחסים; אשר גם בהם ברור למאזין מי הן הנפשות האמיתיות, הפועלות מאחורי השירים. אך אלבומים כגון "גאולה" (חמי רודנר), "לרע ולטוב" (ירמי קפלן), ו-"לילות לבנים" (אביב גפן) מאופיינים בקו מוזיקלי שקט יותר ונעים לאוזן; זאת על אף שלעתים הטקסטים שחיברו הנ"ל מרירים ועוקצניים.

סיבוב אחרון. (מימין : חנוך נשרף, דפנה ארמוני משתאה, איינשטיין רוצה להיות בבית.)

לעומת זאת, חנוך נתן ביטוי מוזיקלי רועש ביותר לעליות ומורדות במערכת היחסים. לאורך האלבום ניתן לאתר סימנים ברורים לכך שמערכת היחסים תעלה על שרטון. בכדי להדגיש את ההידרדרות הבלתי נמנעת, צליל האלבום הופך צורם יותר ויותר, ומשתנה במעט רק לקראת סופו. הרומנטיקה הציורית וקולו הרך המופיעים ב-"מאיה", "לא יכול לישון עכשיו", "אני לא יודע איך לומר לך", ו-"לילות שקטים" נעלמו לגמרי באלבום.

המאזין לא מסוגל לזמזם בהנאה את מנגינות שירי "חתונה לבנה", כפי שהורגל בעבר. חנוך מעיד בשיר הפתיחה כי הוא "עומד על הבמה חשוף/ מוכן להישרף", וכך אכן עשה, ובנוסף- כך הכתיב בדיעבד את מוסר העבודה, הנאמנות לעצמך בלבד, לכל הסינגר-סונגרייטרים שבאו אחריו בארץ. משום כך, כיום המחווה של משתתפי "הדרכים הידועות" היא במקומה.

לפני מספר שנים, בזמן שיצא אלבומו "אור ישראלי", רצה השמועה כי הוא שוקל לערוך הופעה המציינת 20 שנה ל"חתונה לבנה", בהשתתפות הנגנים המקוריים. הדבר לא צלח (אם אכן תוכנן באמת). מועד הוצאת אלבום המחווה יכול לשמש כעילה טובה לקיום מופע שכזה. לסיום, ברוח טובה וספורטיבית, אני מציע את רשימת האמנים שהייתי כולל באלבום המחווה:

1. הדרכים הידועות- מאיר בנאי
2. הו את- אסף אמדורסקי
3. חתונה לבנה- רמי פורטיס
4. זה רק געגוע- אהוד בנאי
5. רומן אמיתי- ברי סחרוף
6. תאונה- ג'ירפות
7. כסף- יהודה פוליקר
8. באה אלי או הולכת- דני סנדרסון
9. תמונת מצב- שרון ליפשיץ
10. דברנו על הצלחה- קוואמי דה לה פוקס
11. שחרר אותי- הבילויים
12. שיר דרך- אריק איינשטיין